בגבול שבין עמק יזרעאל לבין הגליל התחתון, בסמוך לצומת ישי וצומת השומרים, שוכנים שני ישובים בלב חורשת אלונים פסטורלית, שטומנים בתוכם סיפורים מרתקים לצד סיפורים אפלים מהשנים שלפני קום המדינה. ההתיישבות באיזור אלוני אבא ובית לחם הגלילית, החלה עוד בתחילת המאה הקודמת על ידי הטמפלרים, קהילה של נוצרים שהגיעו מגרמניה מטעמים דתיים.
ראשוני הטמפלרים הגיעו לארץ עוד בשנות ה-50 של המאה ה-19 מתוך מטרה לאתר קרקעות להתיישבות בארץ ישראל, מתוך אמונה שעלייתם ארצה, ועבודת האדמה פה, תקרב את הגאולה. הם החלו בהקמת מושבות קטנות משלהם, בחיפה וביפו, בשרונה (תל אביב) ובירושלים.
אבל כמו רבים, גם הטמפלרים שאפו לבית קטן עם חצר, ואם אפשר אז גם בית גדול, עם חצר גדולה, משק חי ושדות, ולצורך כך, רכשו חלק מהאדמות שנמצאו בלב שמורת האלונים ממשפחת סורסוק הלבנונית ששמה מוכר בהקשר של יהושע חנקין ורכישת אדמות ה"עמק" (יזרעאל).
תחילה הוקמה בית לחם הגלילית, ואחריה התרחבו הטמפלרים למושבה וילהיים (לימים אלוני אבא). הם בנו בית עם כתחליף לכנסיה המסורתית (הם היו פרוטסטנטיים), טחנת קמח ומבני ציבור נוספים והמושבות הלכו והתפתחו.
התפנית הייתה עם עליית המפלגה הנאצית באירופה לשלטון. אמנם ראשוני הטמפלרים היו ביחסים יותר טובים עם היהודיים, אבל בניהם ונכדיהם, החלו לאמץ את האידיאולוגיה הנאצית של ארץ מולדתם, ובמקום אף הוקם סניף של תנועת הנוער ההיטלראית. תמונות ממושבות טמפלריות באותה תקופה, מאופיינות בבתים טמפלריים ובחזיתם דגלי צלב הקרס, בלב ארץ ישראל, שהייתה נתונה באותו זמן בשלטון המנדט הבריטי.
אחד מבני המושבה, אף הגדיל לעשות בשנאתו ליהודים. היה זה פרידריך שאפר, שהתגייס ל"וואפן אס.אס" (הקומנדו). במסגרת שירותו, ביוזמתם של היטלר ימ"ש וחאג' אמין אל חוסייני, מנהיג הערבים בארץ ישראל, תוכנן כי שאפר, יחד עם חסן סלאמה, אחד ממנהיגי הכנופיות בארץ, יצנחו ממטוס גרמני, כשברשותם רעל מסוג ריצין, בכמות שיכולה להרעיל מאות אלפים. המטרה הייתה לפזרו במקורות הירקון, במטרה להביא כליה על הישוב היהודי בארץ. שמו של המבצע היה "אטלס".
הכח הוצנח באיזור ואדי קלט בצורה לא מוצלחת, והשמועות על נחיתת "מרגלים" הגיעו לאוזני הבריטים, שהחלו בחיפושים אחריהם, אך בסיוע שוטרים מהכפרים הסמוכים, ששירתו במסגרת משטרת המנדט, הוברחה החבורה, אך המבצע נכשל לשמחתינו. בהמשך, לאור הזדהותם עם מדינת אויב, גירשו הבריטים את רוב הטמפלרים מהארץ, לאחר שהם שכנו במחנות מעצר באלוני אבא.
עם שחרור האיזור במלחמת העצמאות, נותרו טמפלרים אחרונים באיזור שעוד ניהלו קרבות עם כוחותינו, אך חוסלו והאיזור שוחררר.
ומעניינת הסמליות של הסיפור הבא: במקום הוקם ישוב בשם אלוני אבא. אלוני על שם שמורת האלונים, ו"אבא" על שמו של אבא ברדיצ'ב, שהיה ממייסדי גרעין הקיבוץ שעלה למקום, עוד בחוץ לארץ (הגרעין הוקם עוד באירופה בתקופת המלחמה). לאחר שהקים את הגרעין, הוא התגייס למשימת הצניחה מעבר לקווי האויב יחד עם חנה סנש, אנצו סירני חביבה רייק ועוד, במטרה להציל את יהודי אירופה. לצערינו הוא נתפס והוצא להורג, אך חברי הגרעין המשיכו במשימה.
וכך באופן סימלי, מקום שממנו יצא צנחן אירופאי במטרה להשמיד את יהודי ארץ ישראל, נקרא על שם צנחן ישראלי שרצה להציל את יהודי אירופה, הוא אמנם נפל, אך רוחו נשארה נטועה נאמנה בלב חורשת האלונים.
